אני רוצה לספר לכם על ההצגה שחוויתי שקוראים לה רעש לבן.
הינה ילדה שקוראים לה נורת והיא נולדה עיוורת.
כשעוד הייתה קטנה בתחילת הסיפור היא גרה במושב והייתה מאוד כישרונית ובמיוחד בפסנתר.
המורה שלה לפסנתר אמרה שהיא צריכה ללכת לביתי ספר למוסיקה הבין הטובים לאחר המבחנים התקבלה.
נורית לא יכלה לראות תווים ולא משנה איזה מנגינה היא שמעה, היא ידעה לנגן בחי תווים.
לנורית היה אח שקוראים לו תומר,שאהב לשחק כדורגל והלך למבחנים למבחנים לנבחרת לאחר כמה ימים הוא התקבל.
לנבחרת כדורגל וסיפר לאמו .
אחותו צעקה מרוב התרגשות ושמחה אמו רק אמרה יפה.
ואז תומר צעק על אמו בגלל שקינא באחותו אמו של נורית רצתה לקנות פסנתר שתוכל להתאמן .
אז היא לקחה עוד עבודה וסיפרה לתומר שלא יגלה לנורית ובסוף לא קנו לה אבל היא זכתה בתחרות ובפסנתר.
אני לא ממליץ לכם לראות את הצגה רעש לבן כך שהוא לא כל כך ריגש אותי וכולם בתחילת הסיפור ידעתי את הסוף כי זה היה מאוד ברור הסוף.
